המחוקק קבע בחוק מכר דירות כי על הקבלן לספק אחריות לטיב הבנייה. ואולם לעתים מנסים הקבלנים להערים על הוראות החוק ולהתחמק מקיום אחריותם לתיקון ליקויים. כך, קיימים הסכמי מכר שבהם נקבע כי לא יהיה באפשרותם של רוכשי הדירות לדרוש מהקבלן לתקן ליקויי בנייה שלא פורטו בפרוטוקול המסירה - פרוטוקול שעורך נציג הקבלן במועד מסירת מפתחות הדירה. בנוסף, יש קבלנים המחתימים את הרוכשים על כתב ויתור יחד עם פרוטוקול המסירה, שבו מצהירים הרוכשים כי אין להם טענות ודרישות כלפי הקבלן וכי קיבלו דירה שאין בה ליקויים.

דוגמה לכך היא תיק 1392/94 שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה בענין גנץ ואחרים נגד יובל הנדסה בע"מ. בפסק הדין שניתן ב-21 בפברואר 2005 נכתב כי קבוצה של 27 דיירים שרכשו דירות בעיר נשר תבעה את החברה הקבלנית, מנהלה, בעל השליטה בה והאדריכלית בגין ליקויי בנייה.

הקבלן טען כי הרוכשים חתמו על כתב ויתור, ולכן אין באפשרותם להגיש את התביעה. עוד טען שחלפו 7-4 שנים ממועד המסירה, והתובעים לא נתנו לחברה זמן מספיק לתקן את הליקויים.

בית המשפט קבע כי יש לפסול את כתבי הוויתור וכי החברה לא תוכל להתחמק מאחריותה על בסיס זה. בנוסף קבע שהחברה הקבלנית התחמקה מתיקון ליקויים. "אין זה סביר בנסיבות אלה לתת לה הזדמנות נוספת לתקן ויש לכמת את הליקויים בפיצוי כספי", נכתב בהחלטתו.

השופט, חיים פיזם, לא מצא לנכון לחייב את מנהל החברה הקבלנית באחריות אישית, על אף שמתח ביקורת נוקבת על התנהגותו במישור המוסרי. לעומת זאת, נקבע כי האדריכלית אחראית למקצת הליקויים, והיא חויבה בפיצוי חלקי על פי חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט.