לחץ למעבר לאתר משרד השמאי דורון ברינקר  

 
ארנונה - לא לשלם בלי לבדוק
03:57 | 11.2.2005  הארץ
"הקירות לא עולים כסף אבל הניירות כן", אמר סלאח שבתי, דמותו הציורית של אפרים קישון, בבואו לקנות בית. הדמות ביטאה את הרגשת ה"אזרח הקטן", כהגדרתו של קישון, שתמיד חש כי המוסדות הממשלתיים, כולל העירייה, נוברים לו בכיס. רבים אומרים לעצמם "לפחות תשלומי הארנונה תורמים לניקיון הרחובות ולאיסוף האשפה". ואולם מה אם העירייה טעתה בחישוב הארנונה או המודדים טעו בחישוב השטח ולמעשה אתם משלמים יותר ממה שאתם חייבים? גם אז תאמרו לעצמכם "ככה זה"?

טעויות החישוב של הארנונה נובעות משתי סיבות עיקריות: מדידה לא נכונה של העירייה או הבעלים את הנכס והשנייה, סיווג לא נכון של הנכס (מגורים, משרדים, תעשייה או מסחר). עו"ד צביקה שטוירמן, ממשרד עו"ד יוסיפוף כהן ושות', מספר על מקרה שעדיין תלוי ועומד בהשגה שהגיש לעיריית הרצליה.

המקרה שבו מטפל שטוירמן עוסק בחנות, ששטחה היה ידוע לעירייה ולא השתנה - אך בכל זאת נדרשה בגינה ארנונה מוגדלת. "השוכר ביקש להוסיף גלריה בהסכם השכירות שבינו לבעלים", מספר שטוירמן. "בהסכם נכתב כי שטח החנות יהיה גדול יותר על אף ששטח הנכס לא השתנה. ואולם החל באותו שלב, ועל אף שהעירייה ידעה כי לא חל כל שינוי בנכס, התחילה העירייה לחייב את הבעלים כאילו שטח הנכס גדל בכ-60 מ"ר נוספים". הבעלים הגיש השגה לעירייה בטענה, כי שטח הנכס לא השתנה בפועל ולכן ביקש להשיב לו את גביית היתר. לדבריו, עדיין לא התקבלה תשובת העירייה בעניין.

לדברי שטוירמן, הדרך הטובה ביותר להתגונן בפני גביית ארנונה מוגזמת היא הגשת השגה לעירייה - פנייה של בעל הנכס אל העירייה שהנכס נמצא בתחומה, שבה הוא מבקש לבדוק את הטעות שלטענתו נעשתה. את ההשגה ניתן להגיש בתוך 30 יום מקבלת החשבון. שטוירמן מספר כי מתנהל ויכוח משפטי אם על התשלומים הקודמים, שהוכח כי אינם תקינים, חל חוק ההתיישנות.

שטוירמן מביא את פסק דינו של שופט בית המשפט השלום בתל אביב רחמים כהן, שחייב את עיריית רמת השרון להחזיר לבעלים של דירה בעיר את כל גביית היתר, כולל זו שחלה עליה לכאורה התיישנות. פסק הדין התקבל לאחר שלבית המשפט נודע כי העירייה שלחה לדירת העותר מודד שלוש פעמים, כשבכל פעם הוא מדד גודל דירה שונה. ערר על החלטת העירייה בגין ההשגה שהגשתם ניתן להגיש עד 45 יום מקבלת ההחלטת העירייה בעניין.

עו"ד רונן רייכלין, ממשרד עו"ד הרטבי-בורנשטיין-בסון, מספר על איוולת נוספת. בעלי אולם בדרום תל אביב השתמש בנכס לצרכיו הפרטיים, שכללו פיסול וציור, וכתוצאה מכך העירייה התייחסה אל הנכס כאל סטודיו למכירה ותצוגה של תמונות ופסלים. התייחסות העירייה לנכס העלתה את גובה הארנונה בעשרות אלפי שקלים בשנה.

לטענת הבעלים של הנכס, הפקח אכן התרשם שמדובר בנכס פרטי ולא מסחרי אבל העירייה לא שינתה דבר - עד שהתקבל הערר שאילץ את העירייה לתקן את גובה הארנונה.

רייכלין מסביר כי הלקח כאן הוא שיש לבדוק את סיווג הנכס ואת תשלום הארנונה בגינו. הוא מדגיש כי במידה שהעירייה מטילה עיקולים או הערות אזהרה על הנכסים יש לטפל בעניין בלא דיחוי.

ארנונה עסקית

אזרחים תמימים הם לא היחידים שעלולים להיפגע מטעויות בחישוב הארנונה. מרבית הנפגעים הם בעלי העסקים. רייכלין מספר על מקרה שבו העירייה החליטה למסות בתעריפי ארנונה המיועדים למסעדה את חדר האוכל של אחד מהמלונות השוכנים על חוף ימה של תל אביב, שמשמש בחלק מהיום גם כמסעדה. "משמעותה של החלטה זו היא תוספת של כ-200 שקל למ"ר ובסך הכל, לשיטת העירייה, היה המלון מחויב